מקלט מדיני בישראל
המשרד מסייע בהכנת והגשת בקשות מקלט לפליטים ושוהים בלתי חוקיים. משרדינו מתנהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים וכן בעת הצורך, ייצוג בפני הערכאות המשפטיות השונות
הדין הבינלאומי שישראל מחויבת אליו, מאפשר לכל אדם שנאלץ לברוח מארצו בשל רדיפה פוליטית, דתית, גזעית ועוד, לזכות בהגנה ומעמד כפליט
"מבקש מקלט"- הוא אדם שמבקש ממדינת המקלט עזרה הגנה וסיוע מכוח האמנה הבינלאומית בשל חשש ממשי ורדיפה במדינת מוצאו מהטעמים שפורטו באמנה הבינלאומית
בעת, בחינת בקשת המקלט מקבל מבקש המקלט אישור שהייה מסוג 2(א)5 רישיון זה מהווה אישור שהייה זמני בישראל עד למתן החלטה בבקשת המקלט שהגיש
רצוי להגיש את בקשת המקלט בפרק זמן של עד שנה, מהיום שמבקש המקלט נכנס לישראל. הגשת הבקשה לאחר פרק זמן זה תידון בכפוף לטעמים מיוחדים שעל מבקש המקלט להציג
מבקש מקלט צריך להוכיח לרשות האוכלוסין וההגירה כי הוא נרדף בארצו ונשקפת סכנה ממשית לחייו במדינת מוצאו
אם בקשת המקלט תתקבל תוענק למבקש המקלט תושבות קבע מסוג אישור שהייה א/5
יצוין, במידה ובקשת המקלט נדחתה- לא מדובר בהחלטה סופית, על ההחלטה לדחות את בקשת המקלט ניתן יהיה להגיש ערר ולעכב את הגירוש מישראל עד להכרעה סופית בערר
בפרטים
אם מדובר באזרח זר שנעצר והוחלט לעכבו ולהחזיקו במשמורת, ניתן יהיה לייצגו גם בהיותו מאחורי "סורג ובריח" ולעכב את הרחקתו מישראל עד להחלטה סופית בערר
הדין סבוך ומורכב בתחום זה, ופסיקה בינלאומית רחבה עוסקת בסוגיות יסוד – מיהו פליט, מהו רף ההוכחה הנדרש, האם הוא יכול לזכות להגנת ארצו וכד
על מבקש מקלט להציג "פחד מבוסס היטב" להיות נרדף במדינתו, ולגבות את טענותיו בראיות ככל הניתן. עליו לפרט אודות נסיבות המקרה והשלכות הרדיפה בארץ מולדתו. יצוין על מבקש המקלט להציג תשתית ראייתית ואין מדובר בפגיעה מקרית במבקש המקלט אלא מדובר באירועים שיטתיים המתרחשים בצורה סדרתית כנגד מבקש המקלט- המגיעים עד כדי רדיפה
על פי הפסיקה נקבע, שגם אירועים קטנים טורדניים המתרחשים בצורה סדרתית ושיטתית עשויים להיחשב כרדיפה, כשמבקש מקלט צפוי להפרות זכויות אדם הבסיסיות אם יוחזר לארצו, לא רק שלילת חירות או חיים העולות כדי "רדיפה", אלא גם סוגים אחרים של פגיעה בזכויות אדם בסיסיות
עקרון קובע כי חל איסור על גירוש או החזרה של אדם למקום בו צפויה סכנה לחייו או לחירותו. עקרון זה מהווה אף עקרון יסוד במשפט הישראלי (ראו נא – בג"צ 4702/94, 5190, 5448 אל טאיי ואח' נגד שר הפנים ואח', פ"ד מט (3) 843, 848)
התנאי המצטבר השני המהווה "רדיפה" – הינו הצגת חשש מבוסס וממשי המעיד שמבקש מקלט עלול לסבול מרדיפה בארצו על רקע שפורט באמנת הפליטים וצוינה לעיל
במהלך ההליך מבקש המקלט נדרש לספק למשרד הפנים – מסמכים ואישורים שונים המעידים על היותו נרדף במדינת מוצאו. לאחר מכן, יידרש מבקש המקלט לעבור "תשאול" סוג של חקירה אינטנסיבית כאשר רשות האוכלוסין והגירה יורד לפרטי פרטים ובוחן את בקשתו בזכוכית מגדלת
מטרת התשאול לבחון האם אכן מדובר בפליט ושבקשתו אינה פיקטיבית
אי-דיוקים במסירת הגרסה תטיל ספק על אמינות מבקש המקלט וכתוצאה מכך לדחיית בקשתו
אלה הם שאלות מהותיות שיש להתכונן לקראתן. קיימת חשיבות רבה שמבקש המקלט ילווה ע"י עו"ד מומחה- המכיר את הדין על בוריו וידע לפרט ולהדגיש בבקשה מדוע זכאי מבקש המקלט לקבל מקלט מדיני בישראל
ייצוג נכון פעמים רבות עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון
יצוין שהכנה על ידי עורך דין לתשאול מעלה רבות את סיכוי הצלחה לעבור את התשאול בהצלחה. כמו כן, בעת הכנה לתשאול עו"ד יכין רשימת שאלות רלוונטית שבסבירות גבוהה מאוד יידרש מבקש המקלט לענות עליהם בתשאול בזמן אמת
בנוסף, עורך דין יבצע סימולציה של התשאול מראש לצורך מניעת התרגשות ובלבול בעת מתן התשובות
לאחר התשאול במידה ורשות האוכלוסין והגירה התרשמה בשלילה מאמינות בקשת המקלט ו/או מאי קיום עילות למקלט מדיני בישראל – תסורב בקשת המקלט תוך דרישה ליציאת מבקש המקלט מישראל
בבג"ץ 4702/94 סלאח אחמד קאדם אל טאיי ואח' נגד שר הפנים ואח נקבע כי עיקרון אי ההחזרה שמעוגן בסעיף 33 סימן לג לאמנת הפליטים יחול בישראל על כל סמכות שלטונית שעניינה גירוש אדם מישראל. ביתמ"ש קבע כי עיקרון אי הגירוש "הוא עיקרון כללי, שאינו מוגבל אך ל"פליטים" הוא חל בישראל על כל סמכות שלטונית שעניינה גירוש אדם מישראל"
עקרון אי ההחזרה מעוגן באמנה בדבר מעמדם של פליטים 1951 ובפרוטוקול המשלים משנת 1967 שאליהם הצטרפה מדינת ישראל. מדינת ישראל מחויבת לעקרון זה לפיו לא מגרשים אדם למקום שבו נשקפת סכנת חיים ממשית לחייו
מבקש מקלט אשר קיבל אישור שהייה מסוג 2א5 יקבל זכויות המקנות לו אפשרות לעבוד ולהתפרנס בכבוד במדינה הקולטת
בית-המשפט העליון הכיר בזכות לקיום מינימאלי בכבוד, כחלק מהזכות לכבוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "כבודו של האדם" כתב הנשיא (בדימוס) ברק "כולל בחובו… הגנה על מינימום הקיום האנושי… אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע
אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע" ( רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה (3) 360, 375-376)
ראו עוד כב' השופטת ארבל שנתה: "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בא להבטיח קיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה… שלילה מאדם אמצעי קיום מינימאליים, והכנסה מינימאלית בכלל זאת, מחללת את כבודו" ( בג" ץ 3512/04 שזיפי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נט(4) 70,76. ר' עוד: פסק-דינו של הנשיא (בדימוס) ברק בבג"ץ 03/366 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר " פ"ד ס(3) 464, 482-483
משרדינו מעניק ייעוץ וליווי משפטי מקיף למגוון רחב של לקוחות בכל הקשור לבקשת מקלט מדיני ומתמחה בכל ההיבטים הרלוונטיים הנוגעים בעניין
משרד A.I מלווה את לקוחותיו גם במקרים קשים במיוחד בפני ערכאות משפטיות ומוסדות ממשלתיים
למשרדינו מומחיות בתחום הסדרת מעמד בישראל, אשרות והגירה שמאפשרת לנו לספק לווי משפטי מקיף בקשת רחבה ביותר לכלל לקוחותינו. משרדינו מעניק ליווי צמוד לאורך כל ההליך בדגש על פרטיות ושמירת דיסקרטיות מוחלטת