עלייה לישראל
זכאות לפי חוק השבות ניתנת לכל יהודי ומשפחתו הכוללת גם צאצאים ומשפחתם וצאצאי צאצאים המעוניינים לעלות לישראל, כשהעלייה לישראל היא על פי אשרת עולה. גם בן זוגו של יהודי או צאצאיו או צאצאי צאצאים זכאי לקבל מעמד מכוח השבות, ואף מי שנתגייר, וגיורו מוכר, זכאי למעמד של עולה חדש
ככלל, חוק השבות שנחקק בשנת תש"י-1950 – קובע מסלולים לקבלת אזרחות בישראל לכל יהודי שעולה לישראל, והחוק גם מרחיב את הזכאות למי שאחד מהוריו או אחד מסביו היה יהודי. זכות לעליה הינה עד דור שלישי- מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בן של יהודי או נכד של יהודי גם הם זכאים לעלייה לישראל
גם לאחר מותו של היהודי בני משפחתו הגרעינית של היהודי על פי החוק זכאים לעלות לישראל שבזכותו הם מבקשים לקבל מעמד בישראל
יצוין מבקשי מעמד שהינם בעלי עבר פלילי ופעלו נגד העם היהודי שעלולים לסכן את שלום הציבור ואת ביטחון הציבור בישראל- תישלל זכאותם לעלות לישראל
חוק השבות
חוק השבות מעניק סמכות לשר העלייה להגביל עליה של מי שפועל נגד העם היהודי, או עלול לסכן את בטחון המדינה או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור
כמו כן, החוק מכיר בזכותם של בני זוג נשואים או ידועים בציבור של יהודי לקבל מעמד בישראל
החוק מכיר בגרים שהתגיירו כהלכה והם נחשבים ליהודים וזכאים לעלות לישראל. יודגש, לא כל גיור מוכר והמדינה שוללת גיורים פיקטיביים –שכל מטרתם השגת מעמד בישראל
לגבי ילדים קטינים שאומצו בחו"ל ע"י זכאי שבות בטרם העלייה – משרד הפנים בוחן את כנות האימוץ. בוחנים האם מדובר באימוץ שנעשה סמוך להגשת בקשה עלייה או אם הקטין הגיע לבגרות, בחינת כנות האימוץ נועדה על מנת לוודא שהאימוץ לא פיקטיבי ונועד לקניית זכאות למעמד בישראל
בג"ץ
פרשת רופאייזן 1962- שמואל אוסוואלד רופאייזן " האח דניאל"- יהודי שהמיר את דתו והפך לנזיר ביקש לעלות ארצה מכוח חוק השבות רופאייזן טען כי הוא נוצרי בדתו אך עדיין בן הלאום היהודי. הוא טען כי את המונח יהודי בחוק השבות צריך לפרש באמת מידה חילונית ומבחינה זו כך הוא נולד וכך הוא רואה את עצמו. בנוסף טען כי הוא יהודי לצורך חוק השבות. בקשתו נדחתה כי המיר דתו וגם עתירה שהגיש נדחתה נקבע כי הוא לא יוכל להיחשב כיהודי לצורך החוק
בג"ץ שליט- בנימין שליט יהודי שנישא ללא יהודייה שהצהירה שהיא חסרת דת ונולדו להם ילדים- אורן וגליה שליט, אותם ביקש לרשום כחסרי דת בני הלאום היהודי משרד הפנים סירב ושליט הגיש עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים. שליט טען כי הוא מעוניין לחיות בישראל ולחנך את ילדיו כיהודים
בג"ץ קיבל את העתירה שהגיש שליט ופסק כי משרד הפנים צריך לרשום את ילדיו כיהודים בטענה כי אין לתת פרשנות דתית למונח יהודי בחוק השבות שהוא במהותו חילוני מי שמצהיר שהוא יהודי ולא בן דת אחרת ירשם כיהודי. בעקבות פסיקה זו תוקן החוק בשנת 1970 ונקבע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר ואינו בן דת אחרת
כפי שניתן לראות פסיקה רחבה מתייחסת לדתו של המבקש, לשורשיו ואף להשקפתו. החלטת שגריר או משרד הפנים אינה ההחלטה הסופית ולבתיי המשפט סמכות רחבה לשנות את החלטת הרשות
בפרטים
משרדינו מייצג לקוחות רבים מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. למשרדנו הידע והמומחיות בליווי בסוגיות מורכבות ובייצוג מול הרשויות לרבות השגרירויות. משרדינו מלווה את לקוחותיו עד לסיום ההליך
אם בקשה לקבל מעמד עולה חדש סורבה במשרד הפנים או בשגרירות ע"י השגריר בנימוק זה או אחר בין אם מדובר בחוסר מסמכים המעידים על יהדותו של המבקש ובין אם מדובר במבקש עם עבר פלילי שבגינו סורבה בקשת עלייה, ניתן לשנות את החלטת משרד הפנים או/ו שגרירות ישראלית בבתי המשפט במסגרת ערעור או עתירה מנהלית
דלתותיהם של בתי המשפט פתוחים לרווחה לכל מבקש עלייה אשר מסיבה זו או אחרת מתקשה לקבל מעמד בישראל
אשרת עבודה לזכאי עליה ו/או תושבים חוזרים
לאורך שנים מדינת ישראל הוכרה כמדינה דמוקרטית על ידי מדינות דמוקרטיות אחרות עם כלכלה חזקה, תעשיית הייטק בין המובילות בעולם, רפואה מתקדמת, ורווחה לכל אזרחיה
לזכאי העלייה ולמשפחתם שטרם קיבלו החלטה אם ברצונם לעלות לישראל ולהעתיק את מקום מגוריהם, עומדת זכות לקבל אשרת עבודה פתוחה מסוג ב/1 לתקופה מצטברת של 5 שנים,ואם עד אז לא יגבש זכאיי העלייה החלטה האם ברצונו להתאזרח בישראל, קיימת בפניו אפשרות להארכה נוספת של האשרה מסוג א/5 לתקופה נוספת של שנתיים, אשר תעניק לו אפשרות לשהות ולעבוד בישראל בכל תחום ללא הגבלת עיסוק
מדובר באישור שהייה אשר מוענק אך ורק לזכאיי עלייה ולבני משפחתיהם
בכל מהלך התקופה שבה זכאיי העלייה שוהה בישראל עם אשרת שהייה יוכל זכאיי העלייה להגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל כעולה חדש
קבלת אשרת עבודה לא תחייב את זכאי העלייה והוא בכל עת יכול לשוב למדינתו ללא סייגים אך אם ברצונו של זכאי העלייה להשתקע בחברה הישראלית ולקבל אזרחות עליו להתחיל בהליך העלייה, זכות זו עומדת לזכאי העלייה ובני משפחתו בכל עת
סל קליטה
בעת תחילת ההליך תעניק להם משרד העלייה והקליטה סל זכויות "סל קליטה" והקלות כגון: סיוע כספי לקליטה ראשונית (חצי שנה), סיוע כספי לרכישת מוצרי בית חשמליים (ארבע שנים מיום העלייה), אולפן ללימודי עברית, דיור, סיוע בשכירות, תעסוקה, ייזמות עסקית, סיוע בקורסים למיניהם, סיוע לעתודאים- קורסים והמרת דיפלומות, הקלות במכס ומס רכישה ועוד. סל המוענק לזכאי העלייה רחב ומדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים לצורך קליטתם של זכאיי עלייה, ילדיהם, נכדיהם ובמקרים מסויימים אף ניניה
כמו כן, זכאי העלייה שאינם יהודיים וברצונם להתגייר יוכלו להתחיל בהלכי "גיור" בעת העלייה. יצוין, לא כל גיור קביל ועל המתגייר לעבור גיור באמצעות גופים מוכרים ומאושרים, הליכי גיור אינם הכרחיים לצורך העלייה
אדם עם אשרת תייר אשר זכאי לעלות על פי חוק השבות יוכל לשנות את מעמדו החוקי ולעשות עלייה או לקבל אשרת עבודה בלי צורך לעזוב את ישראל ולעבור תהליך של שינוי מעמד כשהוא שוהה בישראל
משרדינו מעניק ליווי משפטי לרבות מחוץ לישראל בראיונות בשגרירות ישראלית
השירותים הניתנים בתחום מתאפשרים אודות לתחומי ההתמחות הייחודיים בתחומים משלימים שמעניק משרדינו כגון הסדרת מעמד בישראל, אשרות והגירה